Daf 14b
אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁצְּרִיכָה כִּגְרִיס וְעוֹד אָמַר לוֹ אֲבָל אָמַר לוֹ אִם כֵּן (אַתָּה) אַף אַתָּה עֲשִׂיתוֹ כֶּתֶם
Rachi (non traduit)
שצריכה כגריס ועוד. כשיעור שאר כתמים שאין מטמאין אלא בכגריס ועוד כדאמרינן בהרואה כתם (לקמן נדה דף נח:) דעד כגריס יכולה לתלות ולומר דם מאכולת הוא:
אבל. הן באמת:
אמר לו. ר' חייא:
אף אתה עשיתו כתם. נוהג אתה בו דין כתם דשיעורו כגריס ועוד ובפחות מכאן לאו כלום הלכך טומאתו נמי ספק דאי ודאי ראיה הואי מגופה כדקאמרת האמר בפ' יוצא דופן (לקמן נדה דף מ.) אפי' כעין החרדל ובפחות מכן:
וְרַבִּי סָבַר בָּעֵינַן כִּגְרִיס וְעוֹד לְאַפּוֹקֵי מִדַּם מַאֲכוֹלֶת וְכֵיוָן דִּנְפַק לַהּ מִדַּם מַאֲכוֹלֶת וַדַּאי מִגּוּפַהּ אֲתָא
Rachi (non traduit)
לאפוקי מדם מאכולת. דכיון דאינו בדוק לה כל כמה דליכא כגריס ועוד הוה לה לספוקי בדם מאכולת קודם בדיקה:
מַאי לַָאו בְּזִקְנוּתוֹ קָאֵי הָא בְּיַלְדוּתוֹ טִימֵּא מִשּׁוּם נִדָּה שְׁמַע מִינַּהּ
Rachi (non traduit)
מאי לאו בזקנותו קאי. מדפליג עליה דרבי רביה:
Tossefoth (non traduit)
מאי לאו בזקנותו. פרש''י מדפליג על רבי ואין נראה דמצינו הרבה תלמידים שחולקים על רבם בילדותם ורשב''ם פירש דרבי חייא תחילה למד בבבל ולעת זקנתו עלה ולמד לפני רבי כדאמרינן (סוכה דף כ.) חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה ועי''ל מדקאמר רבי חייא אף אתה עשיתו כתם ולא קאמר אף אתה רבי ש''מ דבזקנותו היה דהוה תלמיד חבר כדאמר בשילהי מי שמת (ב''ב דף קנח:) בן עזאי תלמיד חבר של רבי עקיבא דאמר ליה (שב אתה ולא קאמר שב מר):
מִשְׁתַּבַּח לֵיהּ רַבִּי לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חָמָא בַּר בֵּיסָא דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא אָמַר לוֹ לִכְשֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ הֲבִיאֵהוּ לְיָדִי
כִּי אֲתָא אֲמַר לֵיהּ בְּעִי מִינַּאי מִילְּתָא בְּעָא מִינֵּיהּ בָּדְקָה בְּעֵד שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק לָהּ וְהִנִּיחַתּוּ בְּקוּפְסָא וּלְמָחָר מָצְאָה עָלָיו דָּם מַהוּ
Rachi (non traduit)
אמר ליה. רבי ישמעאל לרבי חמא בעי מינאי מילתא:
אָמַר לוֹ כְּדִבְרֵי אַבָּא אֵימָא לָךְ אוֹ כְּדִבְרֵי רַבִּי אֵימָא לָךְ אֲמַר לֵיהּ כְּדִבְרֵי רַבִּי אֵימָא לִי
Rachi (non traduit)
כדברי אבא. רבי יוסי או כדברי רבי ולקמן תני פלוגתייהו בשמעתין:
אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין עָלָיו דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא הֵיאַךְ מַנִּיחִין דִּבְרֵי הָרַב וְשׁוֹמְעִין דִּבְרֵי הַתַּלְמִיד
Tossefoth (non traduit)
האיך מניחין דברי הרב. משמע דר' יוסי היה רבו של רבי וקשה דאמר בפ' זה בורר (סנהדרין כד.) כמה מחבבים זה את זה דאילו ר' יוסי קיים הוה כפוף ויושב לפני רבי ואמר כבר הורה זקן ורש''י פי' התם שהיה כפוף מחמת כבוד נשיאותו של רבי ואין נראה דא''כ היכי מוכיח דמחבבין זה את זה וכי בשביל נשיאות לא היה לו לפסוק כרבו ואור''ת דבבחרותו של רבי היה ר' יוסי גדול יותר ובזקנותו [מחמת התלמידים] נתחכם רבי יותר כדאמר נמי הכא הואיל ושכיחי רבנן קמיה מחדדין שמעתתיה:
וְרַבִּי חָמָא בַּר בֵּיסָא סָבַר רַבִּי רֵישׁ מְתִיבְתָּא הוּא וּשְׁכִיחִי רַבָּנַן קַמֵּיהּ וּמְחַדְּדִי שְׁמַעְתָּתֵיהּ
מַאי רַבִּי וּמַאי רַבִּי יוֹסֵי אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא תָּנָא רַבִּי מְטַמֵּא וְרַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר
Tossefoth (non traduit)
ורבי יוסי מטהר. נראה דלגמרי מטהר מדקאמר לעצמו טיהר כמו גבי אשה שעשתה צרכיה דהתם נראה דלגמרי מטהר דאין נראה לפרש לעצמו טיהר דמדמטהר גבי אשה שעשתה צרכיה לגמרי הכא בעד שאינו בדוק יטהר לכל הפחות מנדה ויעשנה כמו כתם דא''כ מאי פריך בסמוך האמר ר' יוסי בר' חנינא לא טימא ר''מ כו' מאי קושיא והלא יש להחמיר בעד שאינו בדוק לה טפי מבאשה שעושה צרכיה מיהו ר''ח פירש דר' יוסי לאו לגמרי מטהר באשה שעושה צרכיה וכמסקנא דר''מ משום נדה איתמר ולפי' זה הא דתנן בפ' האשה (לקמן נדה דף נט:) איש ואשה שעשו צרכיהן בספל ונמצא דם דר' יוסי מטהר ופריך בגמרא למה לי הך בבא ומשני אי מרישא ה''א דיעבד קמ''ל סיפא דאף לכתחלה לפי' ר''ח לא קאי אף לכתחלה ארישא אלא אסיפא דוקא:
וְאָמַר רַבִּי זֵירָא כְּשֶׁטִּימֵּא רַבִּי כְּרַבִּי מֵאִיר וּכְשֶׁטִּיהֵר רַבִּי יוֹסֵי לְעַצְמוֹ טִיהֵר
Rachi (non traduit)
לעצמו טיהר. לטעמיה אזיל דאמר נמי הכי בדוכתא אחריתי (לקמן נדה דף נט:):
דְּתַנְיָא הָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה עוֹשָׂה צְרָכֶיהָ וְרָאֲתָה דָּם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אִם עוֹמֶדֶת טְמֵאָה אִם יוֹשֶׁבֶת טְהוֹרָה
Rachi (non traduit)
צרכיה. מטילה מים:
עומדת טמאה. דכיון דדחוקה היא הדור מי רגלים למקור ואייתי דם והכי מפרש בפ' האשה (שם):
יושבת טהורה. דממקום מי רגלים הוא בא ואין טמא אלא דם המקור. ומדקאמר רבי מאיר עומדת טמאה ואף על גב דאיכא לספוקינהו במקום מי רגלים כיון דרגלים לדבר דדחיק לה עלמא וחזקת דמים מן המקור מיטמיא ה''נ מיטמיא:

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְהוֹרָה
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא כְּשֶׁטִּימֵּא רַבִּי מֵאִיר לֹא טִימֵּא אֶלָּא מִשּׁוּם כֶּתֶם וְאִילּוּ רַבִּי מִשּׁוּם נִדָּה קָאָמַר אֲמַר לֵיהּ אֲנַן הָכִי קָאָמְרִינַן כִּי אִיתְּמַר הָהִיא מִשּׁוּם נִדָּה אִיתְּמַר
Rachi (non traduit)
משום כתם. טומאת ספק לתלות ואילו רבי לעיל טימא משום נדה דקתני רבי אומר טמאה נדה:
כי איתמר. ההיא דר' יוסי בר חנינא:
נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אוֹתְיוֹם טְמֵאִין וְכוּ' תָּנוּ רַבָּנַן אֵיזֶהוּ שִׁיעוּר וֶסֶת מָשָׁל לְשַׁמָּשׁ וָעֵד שֶׁעוֹמְדִין בְּצַד הַמַּשְׁקוֹף בִּיצִיאַת שַׁמָּשׁ נִכְנָס עֵד
הֱוֵי וֶסֶת שֶׁאָמְרוּ לְקִינּוּחַ אֲבָל לֹא לִבְדִיקָה
Rachi (non traduit)
הוי וסת שאמרו. לחייבה בחטאת:
לקינוח. מבחוץ ולא לבדיקה מבפנים דא''כ שהתה יותר מכשיעור ואין כאן אלא טומאת ספק ואשם תלוי:
נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן וְכוּ' תָּנָא וְחַיָּיבִין אָשָׁם תָּלוּי וְתַנָּא דִידַן מַאי טַעְמָא
Rachi (non traduit)
תנא וחייבין באשם תלוי. אנמצא לאחר אותיום קאי דקתני במתניתין ופטורין מן הקרבן:
בָּעֵינַן חֲתִיכָה מִשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת
Rachi (non traduit)
בעינן חתיכה משתי חתיכות. דכתיב באשם תלוי (ויקרא ה':
י''ז) אחת מכל מצות ה' וקסבר יש אם למקרא מצוות קרינן הילכך בעינן שתים אחת של איסור ואחת של היתר ואכל אחת ואינו יודע איזהו אכל אשתו ואחותו עמו בבית ובא על אחת מהן כסבור אשתו היא ונודע ששתיהן היו במטה ואינו יודע על איזהו מהן בא אבל הכא חדא חתיכה היא ספק שריא ספק אסורה ותנא ברא סבר יש אם למסורת והכי פליגי במסכת כריתות (דף יז:):
Tossefoth (non traduit)
בעינן חתיכה מב' חתיכות. וא''ת בריש פ' ספק אכל (כריתות דף יז:) דפריך לר' חייא בר רב דבעי חתיכה מב' חתיכות מברייתא דהכא ומשני רבי אליעזר היא דאמר כוי חייבין על חלבו אשם תלוי אדמקשה מברייתא לסייעיה ממתני' דהכא דפטרה מקרבן וי''ל דשמא מתניתין לא פטריה אלא מחטאת ולא פליג אברייתא והא דקאמר ותנא דידן ה''ק את''ל דמתניתין פוטר אף מאשם תלוי היינו טעמא דסבר בעינן חתיכה מב' חתיכות:
אֵיזֶהוּ אַחַר זְמַן וְכוּ' וּרְמִינְהִי אֵיזֶהוּ אַחֵר זְמַן פֵּירֵשׁ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ תַּחַת הַכַּר אוֹ תַּחַת הַכֶּסֶת וְתִטּוֹל עֵד וְתִבְדּוֹק בּוֹ
Rachi (non traduit)
שתושיט. ועודה במטה הא כדי שתרד שיעורא רבה ואינה מטמאה את בועלה אלא כשאר מגע מעת לעת:
אָמַר רַב חִסְדָּא מַאי אַחַר אַחַר אַחַר
Rachi (non traduit)
מאי אחר. דקתני במתני' איזהו אחר זמן כדי שתרד לאו אאחר אותיום קאי דטמאים מספק אלא איזהו אחר זמן שהוא אחר אותו שלאחר אותיום שאינה מטמאה את בועלה לרבנן אלא לר''ע כדי שתרד כו':
Tossefoth (non traduit)
מאי אחר אחר אחר. ותימה כיון דתנא כדי שתושיט ידה ותטול עד תחת הכר דהוי טמא בועלה שבעה וחייב אשם תלוי ממילא ידעינן דאם תשהה יותר עד שתרד מן המטה דאחר אחר הוא ואינה מטמאה בועלה טומאת שבעה [עיין ברשב''א]:
וְהָא קָתָנֵי עֲלַהּ נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן טְמֵאִין מִסָּפֵק וּפְטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן אֵיזֶהוּ 'אַחַר זְמַן' כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ פָּנֶיהָ
Rachi (non traduit)
והא עלה קתני כו'. אלמא אטמאין מספק קאי משום שמטמאה את בועלה אפי' לרבנן:
הָכִי קָאָמַר אֵיזֶהוּ אַחַר זְמַן כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לְתַחַת הַכַּר אוֹ לְתַחַת הַכֶּסֶת וְתִטּוֹל עֵד וְתִבְדּוֹק בּוֹ וּכְדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ אֶת פָּנֶיהָ מַחְלוֹקֶת רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים
Rachi (non traduit)
הכי קאמר. חסורי מחסרא והכי קתני איזהו אחר זמן שהן טמאין מספק כדי שתושיט אבל שהתה כדי שתרד מטמאה מעת לעת ואינה מטמאה את בועלה רבי עקיבא אומר מטמאה את בועלה ואפילו כל מעת לעת:
וְהָא אַחַר כָּךְ קָתָנֵי הָכִי קָאָמַר וְזֶהוּ אַחַר כָּךְ שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים
Rachi (non traduit)
והא אח''כ קתני. דקתני במתני' ואח''כ מטמאה מעת לעת ואינה מטמאה כו' אלמא כששהתה יותר מכדי שתרד הוא דפליגי אבל בכדי שתרד טומאה אפילו לרבה וקשיא ברייתא דכדי שתושיט:
וזהו אח''כ. האי שיעורא דכדי שתרד זהו אח''כ שנחלקו בו ר''ע וחכמים:
רַב אָשֵׁי אָמַר אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא עֵד בְּיָדָהּ כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ אֶת פָּנֶיהָ אֵין עֵד בְּיָדָהּ כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לְתַחַת הַכַּר אוֹ לְתַחַת הַכֶּסֶת וְתִטּוֹל עֵד וְתִבְדּוֹק בּוֹ
Rachi (non traduit)
עד בידה. שאינה צריכה להושיט ידה תחת הכר הוי שיעורא בכדי שתרד ותדיח באותו עד:
אין עד בידה. דבעיא להושיט ידה תחת הכר:
בכדי שתושיט. ותבדוק ועודה במטה ולרב חסדא אפי' עד בידה נפיש כדי שתרד מכדי שתושיט הילכך אחר אחר הוא:
מֵיתִיבִי אֵיזֶהוּ אַחַר זְמַן דָּבָר זֶה שָׁאַל רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק לִפְנֵי חֲכָמִים בְּאוּשָׁא וְאָמַר לָהֶם
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source